ביקורת היא אחד מתפקידיו העיקריים של רואה החשבון. רואה החשבון מבקר את הדוחות הכספיים בחברות/פירמות וחווה דעתו עליהם. רו”ח מחויב על פי חוק לערוך את ביקורתו בהתאם לתקני הביקורת המקובלים בישראל. תחום הביקורת הינו סטנדרט שהפך למחייב. הדוחות הכספיים אינם משמשים אך ורק את בעלי הפירמות אלא גם גופים חיצוניים, בנקים, משקיעים חיצוניים וכדומה אשר מסתמכים על חוות דעתו המקצועית והבלתי תלויה של רואה החשבון.

 לביקורת מטרה אשר הוגדרה על ידי לשכת רואי החשבון:

 “מטרת הביקורת היא לאפשר למבקר לחוות דעתו אם הדוחות הכספיים משקפים באופן נאות בהתאם לכללים חשבונאיים מקובלים, מכל הבחינות המהותיות, את מצבו הכספי של המבוקר, תוצאות פעולותיו, השינויים בהונו העצמי ותזרימי המזומנים שלו”

 כלומר, מטרת הביקורת היא לתת חוות דעת חיצונית ובלתי תלויה על דוחותיה הכספיים של החברה.

כאשר הדוחות הכספיים משקפים באופן נאות את מצבה הכספי של החברה בסוף שנת הדוח, כמו כן את תוצאות פעילות החברה והשינויים בהון העצמי בהתאם לכללי החשבונאות המקובלים בישראל, חוות דעתו של רואה החשבון היא למעשה “חוות דעת חלקה”.

הדוחות הכספיים, על אף שרואה החשבון ביקר וחותם עליהם, אינם בתחום אחריותו. עריכתם והכנתם הינם בכל מקרה באחריות הדירקטוריון וההנהלה של הגוף המבוקר ואחריותו של רו”ח המבקר הינה לחוות דעה על הדוחות הכספיים המבוקרים.  ביקורת הדוחות הכספיים אינה פוטרת את הדירקטוריון ואת הנהלת הגוף המבוקר מאחריותם.